הלפמן יעקב נ' מכון אבשלום לידיעת הארץ ע"ש חיים אבשלום

פסק דין

רקע כללי ותמצית טענות הצדדים:

לפנינו תביעה שהגיש מר הלפמן יעקב (להלן "התובע") כנגד מכון אבשלום לידיעת הארץ על שם חיים אבשלום מייסודה של הסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן "הנתבעת") לתשלום שכר עבודה, פדיון חופשה והפרשות לקופת גמל וקרן השתלמות.

התובע הועסק בנתבעת מיום 1.3.2000 עד ליום 30.8.2007 בתפקיד מרכז קמפוסים. תפקידו כלל עבודה משרדית, סיורים וקמפוסים. עבור עבודתו במשרד קיבל התובע שכר שעתי ועבור עבודתו בסיורים ובימי קמפוס קיבל שכר גלובאלי. בנוסף, התנדב התובע בחוג "סביבתנו" של הנתבעת.

הנתבעת הינה עמותה רשומה העוסקת בלימוד ידיעת הארץ.

בין הצדדים נחתמו שלושה הסכמי עבודה. הראשון- הסכם מיום 1.3.2000 (להלן "הסכם 2000") (ת'1), השני- הסכם מחודש ינואר 2006 (להלן "הסכם ינואר 2006") (ת'2) והשלישי- הסכם מיום 15.11.06 (להלן "הסכם נובמבר 2006") (ת'3).

לטענת התובע שולם לו שכרו באופן "גלובאלי" ללא התחשבות בשעות הנוספות ובמנוחה השבועית. הסכמי העבודה שנחתמו בין הנתבעת לתובע פוגעים בזכויותיו הקוגנטיות של התובע מכוח החוק. נטל ההוכחה כי עבודתו של התובע נופלת בגדר החריגים לחוק שעות עבודה ומנוחה, רובץ לפתחה של הנתבעת.

לטענת הנתבעת, על העסקתו של התובע לא חלות הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה. התובע היה עובד בתפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי ולא ניתן היה לפקח על שעות עבודתו של התובע בימי הקמפוס. מתחילת עבודתו סוכם על גמול גלובאלי עבור ימי סיור וימי קמפוס. התובע "ערבב" בדיווחיו בין שעות ההתנדבות בחוג "סביבתנו" לשעות העבודה במשרדי הנתבעת. התובע קיבל פיצויי פיטורים ביתר ויש לקזז כל סכום שיפסק לתובע במידה ויפסק, בסכום ששולם ביתר.

מטעם התובע העיד התובע בעצמו. מטעם הנתבעת העיד מר פיני שומר, מנכ"ל הנתבעת.

דיון והכרעה:

שעות נוספות:

כאמור, עבודתו של התובע הורכבה משכר שעתי עבור שעות משרד אותן קיבל על פי דיווח ומשעות סיורים וקמפוס בגינן קיבל שכר גלובאלי.

יש להכריע האם הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה חלות על התובע או שמא מתקיימים בעניינו של התובע החריגים המנויים בסעיף 30(א)(5) וסעיף 30(א)(6) לחוק, קרי, האם מילוי תפקידו של התובע כמרכז קמפוסים בנתבעת היה כרוך במידה מיוחדת של אמון אישי ותנאי עבודתו לא אפשרו לנתבעת פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלו. בהתאם לכך, חלוקים הצדדים ביניהם בהיקף זכאותו של התובע לגמול שעות נוספות ושיעורו.

חובת הראיה בדבר חלות אחד הסעיפים שבסעיף קטן 30(א) לעיל, מוטלת על המעביד הטוען לתחולת החריג, ובענייננו - על הנתבעת הטוענת כי אין התובע זכאי לגמול שעות נוספות. (ע"א 268/68 מכמורת חברת פיתוח בתי מלון בע"מ - שוורץ, פ"ד כב(2) 703 ; דב"ע מט/7-2 מישל רבות - הורמון שירותי אחזקה (אילת) בע"מ, פד"ע כא, 117).

לשם כך יש לבחון את הגדרת ומהות תפקידו של התובע.

לטענת הנתבעת בתוקף תפקידו כמרכז קמפוסים היה התובע הדמות הבכירה האחראית על ארגון הקמפוסים מטעם הנתבעת. התובע היה האחראי הבלעדי מטעם הנתבעת לארגון וניהול הקמפוסים מבחינה תפעולית ולוגיסטית. התובע היה אחראי לקליטתם של משתתפי קמפוס רבים, לביצוע תוכנית הקמפוס בשטח, לטיפול בשינויים המתחייבים בשטח, לפינוי במקרה הצורך וצויד בסכום כסף מטעם הנתבעת לתשלום טיפים. התובע חתם על הזמנות עבודה מספקים שונים לצרכי הקמפוסים ואישר ביצוע הזמנות ותשלומים. התובע שימש כנציג הנתבעת בהתקשרות מול ספקים שונים. התפקיד הייחודי המפורט לעיל דרש מידה מיוחדת של אמון אישי.

עוד טענה הנתבעת כי ימי הקמפוס והסיור נערכו באתרים שונים בארץ וכללו פעילות מוגדרת ושעות חופשיות ומשכך לא ניתן היה לפקח על שעות עבודתו של התובע בימי הקמפוס ולא ניתן היה לאבחן בין שעות העבודה של התובע לשעות הפנאי.

לפיכך, לטענת הנתבעת, מתחילת עבודתו של התובע בנתבעת סוכם במפורש כי בגין יום סיור קצר מ-10 שעות, יתוגמל התובע לפי שעות העבודה בפועל ובגין יום שמעל 10 שעות, יקבל תשלום גלובאלי.

לטענת התובע על משרתו לא חלים החריגים שבסעיף 30(א)(5)(6) לחוק שעות עבודה ומנוחה ואף הנתבעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכחת החריגים שבחוק. התובע טען כי ניתן היה לפקח על עבודתו בימי הסיורים והקמפוסים. לעיתים מר שומר הצטרף אליו לימי הקמפוס ולעיתים גב' כרמלה בן חיים- סמנכלי"ת הנתבעת הייתה מצטרפת אליו. התובע לא היה מעולם לבד בימי הסיור והקמפוסים. כמו כן הנתבעת מסרה לתובע מכשיר פלאפון באמצעותו הייתה יכולה לפקח על עבודתו.

עוד טען התובע כי בעבודתו היה כפוף להנחיותיו או להנחיות גב' כרמלה בן- חיים ולא היה מוסמך לאשר הצעות מחיר בעצמו. התובע לא היה רשאי לחתום על המחאות וכל שהיה מוסמך לעשות היה לחלק טיפים בשווי מאות שקלים בלבד בשם הנתבעת. משכך הנתבעת לא עמדה בנטל להוכיח כי משרתו של התובע דרשה מידה מיוחדת של אמון אישי.